הורים ומתבגרים

במשפחות רבות ישנם קשיי תקשורת עם מתבגרים (או חוסר תקשורת בכלל...) וחילוקי דעות כמעט בכל נושא - לימודים, לבוש, סגנון דיבור, שעות שינה, כסף ועוד.

באמצעות המפגשים, נעמוד על מאפייני הגיל והתפקיד ההורי בעידן המודרני, נעבוד על יצירת דיאלוג עם המתבגר/ת ושיפור היחסים במשפחה.

לאן נעלם הילד שלי

ראשית, חשוב להבין את התהליכים שעוברים המתבגרים בגיל זה. זו תקופה של שינויים, הרבה שאלות והתלבטויות והרבה בלבול.
אם חשבתם שלא קל להיות הורים למתבגר – תארו לעצמכם כמה קשה להיות מתבגר: הגוף המוכר עובר שינויים (פנימיים וחיצוניים) ומאוד מוטרדים בשאלות מה קורה לגוף שלי, איך אני נראה, מה חושבים עלי?

המתבגר נכנס לחשיבה של עולם המבוגרים ועסוק גם בשאלות פילוסופיות, שאלות קשות כלפי ההורים וכלפי החיים.
בתוך המשפחה, המתבגר רוצה שינוי בתנאים, בסטטוס, מבקש יותר מרחב.
ביחס לעצמו, עיסוק בשאלות 'מי אני ומה אני' ובדימוי העצמי, תוך שינויים קיצוניים ברגשות – לפעמים מרגיש כל יכול - 'מלך העולם' ולפעמים, מרגיש 'אני אפס'.
מצד ההורים, המורים והסביבה בכלל – יש ציפייה לאחריות ש'יפגין בגרות', אך מצד שני – לא בטוח שנותנים מספיק עצמאות על-מנת לאפשר זאת.
המתבגר מגלה בעצמו יכולות חדשות ורוצה עצמאות – אך הוא עדיין בשלב של בירור היכולות והאפשרויות לממש אותן. בהחלט בלבול גדול ותקופה לא קלה, שבאה לידי ביטוי גם במתחים, כעסים וחוסר סבלנות.

כשמודעים למה שעובר על המתבגר/ת בתקופה זאת, מבינים שההתנהגות שלהם אינה נגד ההורים, אלא חלק מהתהליך של ההתבגרות שבו יש להורים תפקיד חשוב.
הורות טובה היא דינמית וגמישה וצריכה להתאים את עצמה לשינויים ולשלבי החיים.

במקום לחוות תקופה זאת כטראומטית לכל הנוגעים בדבר - למתבגר, להורים, לאחים וליתר המקורבים - אפשר, באמצעות קבלת עזרה והדרכה, לצלוח אותה בהצלחה