הסכם ממון

הסכם ממון צופה פני עתיד ומטרתו להסדיר את ענייני הרכוש בין בני זוג, בין אם בכוונתם להינשא ובין אם לאו וגם בין בני זוג שכבר נשואים. חתימה על הסכם ממון הינה הדרך היחידה להסדיר את חלוקת הרכוש באופן שונה ממה שקבוע בחוק.

לעיתים זוגות מתלבטים האם לערוך הסכם ממון, מתוך חשש שהוא עלול לפגום בדרך כלשהיא ביחסים ביניהם - בעוד שההיפך הוא הנכון.
למעשה, הסכם ממון מהווה 'תעודת ביטוח' וכמו כל ביטוח- נכון לחשוב עליו בשלב שעדיין אין בו צורך, על מנת שיבוא לידי ביטוי במקרה של פקיעת הנישואין. עריכת ההסכם נועדה להבטיח שהתנאים וההסדרים שאותם קבעו הצדדים מראש, הם שיחולו עליהם - ולמנוע מחלוקות קשות במקרה של פרידה.

בהסכם ממון שני חלקים עיקריים

רכוש שנצבר לפני הנישואין או החיים המשותפים ו-רכוש שנצבר ממועד זה ואילך.

בני זוג יכולים לקבוע עקרונות להתנהלות בענייני רכוש, להחליט מראש שנכס מסויים יהיה שייך רק לאחד מהם, איזה רכוש יחולק שווה בשווה, איזו משמעות תהיה להשקעה הכספית שכל אחד השקיע ברכישתו של נכס כלשהו או לעובדה שהוא נרשם על שם אחד מהם בלבד וכדומה.

אישור ההסכם

לאחר שנחתם, חובה לאשר את הסכם הממון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לפני הנישואין- ניתן לאמת על ידי נוטריון.
לאחר שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין, כל שינוי בהסכם חייב לקבל אף הוא אישור של הערכאה שנתנה לו תוקף.

הסכם ממון אינו תחליף לצוואה

המסמך היחיד שבו ניתן לקבוע את עתידו של רכוש לאחר הפטירה, הינו צוואה. לפיכך, יש להשלים את הסכם הממון באמצעות עריכת צוואה.